תביעת רשלנות בלידה- קרעים בצוואר הרחם כתוצאה משימוש ב"ואקום"
פסקי דין נוספים
תובעת הגישה תביעת רשלנות רפואית באמצעות משרדנו כנגד אחד מבתי החולים בארץ בגין קרעים נרחבים שנגרמו לה במהלך לידה בהיותה כבת 31 בלבד, כתוצאה מהחלטה שגויה להשתמש בשולפן ריק (ואקום) לצורך סיום הלידה.
לתובעת נגרמו קרעים מהנרתיק ועד לפי הטבעת בגינם נותרה ללא שליטה על סוגרים.
את הריונה הראשון סיימה התובעת בניתוח קיסרי לאחר שהוגדרה כהריון בסיכון לאור סוכרת הריון, דימומים מרובים ושילית פתח.
הריונה השני הסתיים בלידה נשוא תביעה זו, כאשר במהלך ההריון אובחנו אצל התובעת גורמי סיכון רבים כגון ריבוי מי שפיר, אגן צר, חשד למקרומזיה עוברית (עובר גדול) וחשד לסכרת הריון גלויה וסמויה.
לאור העובדה שאת הריונה הראשון סיימה בניתוח קיסרי ולאור גורמי הסיכון בהריון השני, נענתה התובעת להמלצת הצוות הרפואי, ללדת גם הפעם בניתוח קיסרי ואף נקבע לה מועד לניתוח, ואולם, התובעת הגיעה לביה"ח עם ירידת מים לפני המועד שנקבע לניתוח הקיסרי, או אז שוכנעה ע"י הצוות הרפואי לנסות ללדת בלידה רגילה.
צוות ביה"ח החליט, בהעדר הצדקה, לסיים את הלידה באמצעות שולפן ריק (ואקום), חרף גורמי הסיכון שהיו ידועים (לרבות אגן צר של התובעת ועובר מקרומזי = גדול).
בסיום הלידה ובעקבות הקרע הנרחב שנגרם לתובעת (מהנרתיק ועד פי הטבעת) הופיע דמם נרתיקי ניכר עם הופעת סימני הלם והתפתחות הפרעת קרישה חמורה. התובעת הובהלה לטיפול נמרץ.
הצוות הרפואי התרשל שוב כאשר סבר, מבלי לבדוק, כי מקור הדימום הינו בחלל הבטן ולפיכך החליט על פתיחת בטנה של התובעת וקשירת העורקים- מהלך מיותר שהותיר את התובעת עם בטן מצולקת ומעוותת למדי, כאשר מקור הדימום היה בכלל הקרע בצוואר הרחם.
כתוצאה ממהלך הלידה המתואר נותרה התובעת כשהיא לא שולטת על סוגריה.
לאחר דיונים בביהמ"ש וניהול מו"מ מול בית החולים, הסתיים התיק בפשרה, ובית החולים פיצה את התובעת בסך של 2.5 מליון ₪ וזאת מעבר לתגמולים שמתקבלים מהביטוח הלאומי בגין הנכות בסך של 820,000 ₪.
